ההגדה של אסופה.png

פתח דבר

מעבדות לחרות – בימים ההם ובזמן הזה
 

 

אל תבינו אותי לא נכון – שבוע חופש בתקופת האביב מסתדר לי נהדר בלו"ז בלי שום קושייה, תודה שלום ולהתראות בשבוע הבא. ובכל זאת, בפנים, עולה התהייה - למה התכוונו חז"ל כשקראו לפסח "זמן חירותנו"? מה, רק בפסח יש זמן לחירות? הרי יש לנו לפחות 54 חגיגות חירות בשנה - כל שבת אמורה להיות חגיגת חופשה ומנוחה, ולא רק לנו. בשבת ובחגים חובה לתת מנוחה גם לעבד, לאמה, לגר ואפילו לבהמה ולאדמה. ויש עוד: שנת שמיטה ושנת יובל, שהן שנים שלמות של חופש. ובכל זאת פסח הוא חג החירות. ולא במקרה הוא חל באביב. למה? 

הסיבה לכך פשוטה, הקריאה בהגדה לא נועדה רק לשתול בנו את הסיפור המוכר על היציאה מעבדות לחירות. היא גם מזמינה אותנו להסתכל דרך ההגדה על עצמנו, בכל שנה מחדש, ולשאול מה נשתנה. החקירה האישית הזאת עולה מאליה עם ההגדה של אסופה, המשתנה בעצמה משנה לשנה. השינוי בעיצובה מאפשר לנו להסתכל בכל פעם מחדש על אותו סיפור עתיק מנקודת מבט טרייה ובהשראתה, לחפש גם את השינויים בעצמנו ובחיינו. 

הרי כל חג שאנחנו חוגגים הוא לא לשם הזיכרון לבדו. כל חג נושא איתו מטען ששייך לנו כאן ועכשיו. במקרה של פסח, לא מדובר רק בתזכורת לאירוע היסטורי מלפני שלושת אלפים שנה שלכבודו אנחנו הופכים את כל הבית ומנקים כמו עבדים לזכר חירותנו אלא בהזדמנות לשאול: האם יצאנו מעבדות לחירות בימים ההם וגם בזמן הזה? 

כפי שנאמר, "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים". כלומר, למרות שממצרים כבר יצאנו ממזמן ואפילו זכינו להקים מדינה - כל אחד מאיתנו עדיין משועבד למשהו. לקריירה, להרגל מעצבן, לצורת חשיבה, למנהג לא נעים, למערכת יחסים רעילה. כל השעבוד הזה למרות שאנחנו כבר ממזמן לא עבדים, אלא עובדים (אגב, ידעתם שלשלם לאדם את שכרו בזמן היא אחת מתרי"ג המצוות?!).

לכל אחד מאיתנו יש איזושהי מצרים. לעיתים אנחנו מודעים אליה ולעיתים לא, אבל היא שם. ועל כל אחד ואחת מאיתנו לצאת ממצרים – מהמְצָרִים, מהמקום הצר, החשוך והמחליש הזה בו אנו נמצאים עכשיו אל תוך אביב אישי בדיוק כשגם הטבע כולו מתעורר לחיים חדשים. ממש כמו אותם פרחים שיוצאים מהאדמה הצפופה, הדחוסה והחשוכה, מחפשים את דרכם אל אוויר העולם ואור השמש, כך אנחנו יכולים לחפש את המקום שאפשר לשחרר בו ולפרוח בו מחדש. להתמתח. לצמוח מלוא קומתנו. לחגוג את השתנות הנוף החיצוני המהדהד לנו מבפנים ולהתמזג בשמחת חידוש הטבע סביבנו. 

 

אז השנה, קראו בהגדה וגם קראו את עצמכם. חפשו מה משעבד אתכם, זהו את המצרים הפרטית שלכם ונסו להבין איך לצאת לחירות אמיתית עם עצמנו, בעצמנו. אל תסתפקו רק בחופשה מהעבודה. השתחררו מהרגלים שאחראים לסבל, התנקו מן העבר המכביד ופנו מקום למה שמעצים את מי שאתם היום, ומי שתהיו מחר. חגגו את החירות שלכם, זה הזמן. 

 

Let's Talk

רוצים להתייעץ, להתעניין או להזמין מוצרים?

אל תהססו, נשמח לעזור.

© 2018 Simple Habits by Cilla Zack - Tel Aviv, Isreal.